פסק-דין בתיק ע"פ 466/05

1.         בפנינו ערעור על חומרת העונש שהוטל על המערער בגזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת פ. ארגמן) בת.פ. 2279/03 מיום 19.4.05 לפיו נדון המערער ל - 30 חודשי מאסר בפועל, למאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים שלא יעבור משך 3 שנים אחת מן העבירות בהן הורשע, וכן חוייב המערער לחתום על התחייבות ע"ס 3,000 ש"ח להימנע תוך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר מלעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע, אחרת ייאסר למשך 3 חודשים.

2.         המערער, אדם צעיר (יליד 1984) שזה לו מאסרו הראשון ואין לו עבר פלילי, הועמד לדין בערכאה הראשונה, על כך שבשלוש הזדמנויות ביצע עבירות של פריצה לרכב, חבלה במזיד וגניבה מרכב, הכל בתאריכים 11.8.03, 10.8.03 ו- 14.7.03. כך, ביום 11.8.03 בשעה 4:45 או בסמוך לכך פרץ לרכב שחנה בחדרה, ניפץ את חלון הרכב, ופירק וגנב את הרדיו-דיסק המותקן ברכב שערכו כ 1,700 ש"ח. 

ביום 16.6.05 הודה המערער במיוחס לו בכתב האישום, והורשע בעבירות הנקובות בו ולצורך גזירת דינו הוזמן תסקיר של ק. מבחן.

            נערכו תסקירים לגבי המערער. התברר כי הוא חפץ לצרף לתיק האמור תיקים נוספים, בהם ביקש להודות. ביום 5.4.05 הודה המערער בעבירות שברשימה ת/1: פריצה לרכב והחזקת אגרופן; החזקת כרטיס חיוב; החזקת סכין; סיוע בפריצה לרכב וסיוע לגניבה מרכב ביום 30.1.04 מת"פ 2002/04 של בית משפט השלום נתניה וכן מקרה נוסף של פריצה לרכב והיזק במזיד.

            בכך לא תמו הצירופים. ביום 19.4.05 צורף גם ת"פ 1477/05 של בית משפט השלום בכפר סבא, בו יוחסו למערער עבירות של תקיפה, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר חוקי, על כך שביום 16.2.05 לאחר ויכוח בינו לבין אחר, נעץ להב באורך 7 ס"מ בישבנו, ולאחר מכן המשיך עוד בהשתוללותו, הכל כמתואר שם.

3.         במהלך התקופה בה נוהל משפטו של המערער בערכאה הראשונה, נדחה הדיון כמה פעמים כדי לאפשר לשרות המבחן לערוך תסקירים לגבי המערער. לק. המבחן התברר כי הוא מעורב בעבירות נוספות, ובתסקיר מיום 28.10.04 צויין כי המערער "הבין את חומרת מעשיו, נוטל עליהם אחריות ומבקש לחזור ולחיות באורח חיים נורמטיבי". על מנת לאפשר לו להשתקם המליץ עורך התסקיר להטיל עליו של"צ בהיקף של 250 שעות במטרה "להוות מסגרת הרתעה להישנות מעשיו."  הערכה נוספת של שרות המבחן היא מיום 14.2.05 בה מומלץ על של"צ למשך 250 שעות בתפקיד אחזקה במעון נווה מנשה.

            אולם, חלפו רק יומיים, והמלצה זו התרוקנה מכל תוכן, שכן ביום 16.2.05 עבר המערער את העבירות החמורות בת"פ 1477/05 הנ"ל.

4.         בגזר הדין סקרה כב' השופטת ארגמן את הנתונים הצריכים לענין. היא הסבירה כי אף שהאישומים חמורים והעבירות מצביעות על ניהול אורח חיים עברייני, היא ביקשה לקבל תסקיר לגבי המערער שכן ניתן אולי "ללמוד שבפרק זמן מסוים ובעיקר כתוצאה מהתחברות לחברים המבצעים עבירות, הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו" אך "בסופו של ענין לקח אחריות וביקש לפתוח דף חדש".

5.         תקוה זאת נכזבה, כך קבעה כב' השופטת ארגמן, לאור העבירות החמורות מאוד שביצע שוב המערער כמפורט בת"פ 1477/05 הנ"ל.  עבירות אלה נעברו שעה שהמערער היה נתון תחת בחינת שירות המבחן, ו"כתב האישום למעשה משנה את התמונה לחלוטין בענין נכונות הנאשם לשנות את ארחות חייו, שכן בסופו של דבר הוא ביצע עבירות אלימות קשות כלפי אדם בויכוח קולני בתחנת דלק, ורק בנס לא נגרמו לאותו מתלונן תוצאות חמורות יותר שכן במהלך האלימות שנקט כלפי אותו מתלונן הוא (המערער - ש.ב.) השתמש בנשק קר שגרם לו פציעה... בהמשך האירועים,  הוא גם ביצוע עבירות אלימות כלפי שוטר וגם העליבו".

6.         כב' השופטת ארגמן ציינה כי "לאחרונה רבו המקרים של שימוש בסכין ובנשק קר, במסגרת סכסוכים שהחלו בגין ענינים פעוטים, אולם הסתיימו לעיתים קרובות עד כדי מוות. לכן, מן הראוי שבית המשפט יירתם למאבק בתרבות תת הסכין, ויעקרה מן השורש שכן היא הפכה נגע של ממש הפוגע קשות בשלום הציבור ובטחונו".

            כב' השופטת ארגמן לא התעלמה מגילו הצעיר של המערער ומהעדר הרשעות קודמות, וכן נתנה משקל לכך שצירוף התיקים נעשה מתוך כוונה, כך קיוותה, לפתוח דף חדש בחייו. היא החליטה להטיל על המערער מאסר בפועל תוך שלקחה בחשבון גם את השיקולים לקולא "על מנת ליתן לנאשם את ההזדמנות אכן עם סיום מאסרו לפתוח את אותו דף חדש שהתחייב לפתוח בפני שירות המבחן".

            לאור שיקולים אלה, הוטלה הענישה שנזכרה לעיל, כשבמרכזה 30 חודשי מאסר בפועל.

7.         ב"כ המערער ניסה לשכנע אותנו כי מוצדק להתערב בגזר הדין, להקל עם המערער ובעיקר לקצר את תקופת המאסר. עמדו לזכות המערער המלצות שירות המבחן; בינתיים גם נערכה סולחה עם משפחת המתלונן בת"פ 1477/05 (ראה הסכם מיום 21.5.05 שצורף לערעור). היתה זו טעות לצפות לדעת הסניגור, שלאחר 30 חודשי מאסר בפועל ייפתח בפני המערער דף חדש, והעונש שהוטל במקרה דנן אינו תואם את נסיבות המקרה.

8.         באת כח המשיבה הדגישה את חומרת העבירות ואת העדר הרתיעה מצד המערער אשר  תוך כדי ניהול משפטו ויומיים בלבד לאחר המלצה חיובית בענינו מאת שירות המבחן, העז לחזור ולבצע עבירות חמורות אף יותר מאלו שביצע קודם לכן.

9.         לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל דעה, כי יש לדחות את הערעור.

            עמדו למערער מספר נקודות זכות ועיקרן: גילו הצעיר (יליד  1984) והעדר הרשעות קודמות. אולם, לא ניתן להתעלם מחומרת העבירות ומהיקפן ומכך שהמערער לא נרתע מלעבור עבירות נוספות שעה שהציג בפני שירות המבחן וניסה לשכנע את קצין המבחן כאילו הוא פותח דף חדש בחייו. העבירות במקרה דנן נמשכו על פני תקופה ארוכה תחילתן ביולי 2003 והאחרונה שבהן בפברואר 2005. כל כתב אישום  שהוגש נגד המערער הוא חמור בפני עצמו וההצטרפות יחד של האישומים השונים ורשימת הצירוף, הפריצה השיטתית למספר רב של כלי רכב, החזקת הסכין ותקיפת המתלונן ודקירתו, כמפורט בת"פ 1477/05 הנ"ל, הכולל את העבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, כל זה יחד, מצדיק את הענישה שהוטלה בערכאה הראשונה.

10.        אף אם תקופת המאסר אינה קצרה, הדבר מוצדק לאור חומרת העבירות ובגלל הצורך להילחם בתת תרבות הסכין ובשימוש באלימות ובבריונות, הפוגעים קשות במתלוננים אשר לעיתים קרובות מדי, ניצלים בנס מפגיעה אנושה ואף ממוות.

11.        הנימוקים לקולא אינם יכולים להצדיק התערבות בפסק הדין של הערכאה הראשונה, אשר לקחה בחשבון גם אותם בעת שגזרה את העונש.

12.        לסיכום: נוסף על ההרשעות הקודמות, הורשע במקרה דנן המערער ב - 5 עבירות של פריצה, גניבה וגרימת נזק לרכב, בהחזקת סכין, החזקת אגרופן והחזקת כרטיס חיוב ובזק ובזדון, וכן בפרשה חמורה שבה עבר עבירות של תקיפה, חבלה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והעלבת עובד ציבור. כל זה יחד, מצדיק את הענישה אשר הוטלה עליו, ולפיכך אנו מחליטים לדחות את הערעור.